גילאי 0-2
כיצד מחנכים ילד בגיל זה? בידיעה שילדים בגילאים אלו הם סקרניים מטבעם, הדרך הטובה ביותר לחנך היא למנוע פיתויים, לדאוג שסביבת הילד תהיה נטולת גישה לחפצים כגון מכשירי די.וי.די, וידאו, סטריאו, תכשיטים, ובעיקר חומרי ניקיון ותרופות צריכים להיות מחוץ להישג ידו. כאשר הילד שלכם ניגש באופן מפתיע לחפץ מסוכן או שאין ברצונכם שיגע בו, אימרו לו ברוגע "לא", והסיחו את דעתו מאותו חפץ או ע"י לקיחת הילד באזור החפץ או ע"י משיכת תשומת ליבו לפעילות רצויה אחרת.

לילד אשר מכה, נושך או משליך את האוכל שלו, יש צורך להסביר מדוע התנהגותו אינה מקובלת ולקחת את הילד לאזור בבית שיוגדר כאזור מחשבה, כגון כסא מטבח או מדרגה תחתונה, לדקה או שתיים על מנת שיירגע, "זמן חשיבה" ארוך יותר אינו יעיל לילדים בגיל זה.

לא להפליק, לא להכות ולא לתת סטירה לילד בכל גיל שהוא, תינוקות ופעוטות אינם יכולים לקשר בין אופן התנהגותם לבין ענישה פיזית, הם רק יחושו בכאב של המכה.
ואל תשכחו, ילדים לומדים ע"י התבוננות בכם, התנהגות טובה מצידכם תהווה דוגמה למופת לילדיכם. אתם תיצרו רושם חזק יותר על ילדיכם אם הוא יראה אתכם מניחים את חפציכם באופן מסודר גם כן, ולא אם אתם רק אומרים לו לסדר את צעצועיו בזמן שהחפצים שלכם פזורים בכל הבית.

גילאי 3-5
ככל שילדכם גדל ומתחיל להבין את הקשר בין מעשה לתוצאה, זה הזמן להתחיל לבסס את חוקי הבית של משפחתכם. חשוב מאוד להסביר לילדים מה אתם מצפים מהם לפני שאתם מענישים אותם על התנהגות מסויימת.
לדוגמה, בפעם הראשונה שילדך בן ה-3 שנים מצייר בצבעי עפרון על קיר חדר המגורים, להשתדל לא לקבל התקף לב, אבל גם לא התקף זעם, יש להסביר לילד מדוע הדבר אסור וכמו כן מה יקרה במקרה ומעשה זה יקרה שנית, הסבירו לו שבפעם השניה הוא ייאלץ לעזור בניקוי הקיר ואת צבעי העפרון הוא יקבל רק ביום שלמחרת. אם מספר ימים לאחר מכן הוא שוב צייר על הקירות, יש להזכיר לו שצבעי העפרון הם לנייר בלבד, ואז לאכוף את התוצאה למעשיו, את הענישה כפי שהובטחה בפעם הראשונה.

ככל שהורים יקדימו לבסס את הרעיון שקיימים חוקים בבית, אותם קובעים ההורים, ושאתם מצפים מהילדים לנהוג לפיהם או לשאת בתוצאות, כן ייטב על כולם. למרות שלעיתים קל יותר להתעלם ממקרים בודדים של התנהגות לא טובה, או לוותר על ענישה מוצדקת, הדבר עלול להיות תקדים שלילי, עקביות היא המפתח לחינוך יעיל.
ההורים צריכים להחליט יחד על חוקי הבית ודרכי הענישה ולהתמיד בהם.

בו בזמן שאתם מבהירים לילדים מה תהיינה התוצאות למעשים רעים, אל תשכחו גם להעניק פרסים על התנהגות טובה. חינוך אינו רק ענישה, חשוב לזהות גם התנהגות טובה ולעודד אותה. לדוגמה, ניתן לומר לילד "אני גאה בך על כך שאתה חולק את צעצועיך עם חברים", הדבר יהיה יעיל יותר מאשר להעניש את הילד על התנהגות הפוכה, ואל תשכחו לפרט במחמאה, שהילד יבין על איזו התנהגות הוא קיבל אותה.

"זמן מחשבה" גם כן יכול לעשות את העבודה עם ילדים בגיל הזה, החליטו על מיקום "זמן המחשבה" בבית, המקום צריך להיות נטול הסחי דעת וכזה שיגרום לילדך לחשוב על התנהגותו, אל תשכחו את משך הזמן הנכון לשימוש ב"זמן מחשבה" לכל גיל, מומחים טוענים כי דקה אחת לכל שנה הוא אומדן זמן נכון לשימוש, אחרים ממליצים להשתמש ב"זמן המחשבה" עד לשלב שהילד נרגע, על מנת ללמדו שליטה עצמית.

גילאי 6-8
"זמן מחשבה" ותוצאות למעשים הן שיטות שימושיות גם עם קבוצת גיל זו.
עקביות היא חיונית וגם התמדה בכל השלבים. קיימו כל הבטחה של ענישה אחרת תסכנו את סמכותכם בבית. ילדים חייבים להאמין שאתם מתכוונים לדברים שאתם אומרים, זה לא אומר שאתם לא תיתנו הזדמנות שניה או מידה של גמישות לטעויות, אולם במרבית המצבים עליכם להתמיד עם הדברים שאמרתם.
היזהרו מאיומים חסרי 'שיניים' כגון "אם תטרוק את הדלת לא אתן לך לשחק בגינה יותר", זיכרו, איומי סרק מחלישים את כל האיומים האחרים גם כן, אז אם איימתם שחוזרים הביתה אם הילד לא נרגע במושב האחורי של הרכב, חיזרו הביתה, הפסד היום בפארק הוא לא נורא כמו הפסד אמינות דברייך.
ודבר נוסף, עונשים קשים וגדולים, כמו חודש לא לצאת אחרי הלימודים וכד', לא עובדים!
העונש כה גדול עבור הילד שאין לו סיבה לשנות התנהגות, בין כה וכה הוא כבר איבד הכל כתוצאה מהעונש. גם עונש, כמו כל דבר אחר בחיים, צריך להיות מחושב ובמידה.
בהצלחה.

ככל שהורים יקדימו לבסס את הרעיון שקיימים חוקים בבית, אותם קובעים ההורים, ושאתם מצפים מהילדים לנהוג לפיהם או לשאת בתוצאות, כן ייטב על כולם. למרות שלעיתים קל יותר להתעלם ממקרים בודדים של התנהגות לא טובה, או לוותר על ענישה מוצדקת, הדבר עלול להיות תקדים שלילי, עקביות היא המפתח לחינוך יעיל.
ההורים צריכים להחליט יחד על חוקי הבית ודרכי הענישה ולהתמיד בהם.

בו בזמן שאתם מבהירים לילדים מה תהיינה התוצאות למעשים רעים, אל תשכחו גם להעניק פרסים על התנהגות טובה. חינוך אינו רק ענישה, חשוב לזהות גם התנהגות טובה ולעודד אותה. לדוגמה, ניתן לומר לילד "אני גאה בך על כך שאתה חולק את צעצועיך עם חברים", הדבר יהיה יעיל יותר מאשר להעניש את הילד על התנהגות הפוכה, ואל תשכחו לפרט במחמאה, שהילד יבין על איזו התנהגות הוא קיבל אותה.

"זמן מחשבה" גם כן יכול לעשות את העבודה עם ילדים בגיל הזה, החליטו על מיקום "זמן המחשבה" בבית, המקום צריך להיות נטול הסחי דעת וכזה שיגרום לילדך לחשוב על התנהגותו, אל תשכחו את משך הזמן הנכון לשימוש ב"זמן מחשבה" לכל גיל, מומחים טוענים כי דקה אחת לכל שנה הוא אומדן זמן נכון לשימוש, אחרים ממליצים להשתמש ב"זמן המחשבה" עד לשלב שהילד נרגע, על מנת ללמדו שליטה עצמית.