לילדים - אתר המידע להורים לילדים - אתר המידע להורים

למרבה המזל יש מה לעשות כדי לעזור לילד בתקופת הגירושין - להקטין את הלחץ שבמצב הקיים ולהגיב בפתיחות ובכנות לדאגות שלו ובכך לעזור לו לעבור תקופה קשה זו.

ספרו לילדכם על הגירושין

ברגע שאתם בטוחים בתכניות שלכם, דברו עם ילדכם על החלטתכם להתגרש. למרות שאין דרך קלה להודיע על כך, שני ההורים צריכים להיות נוכחים ולספר לילד. רגשות של כעס ואשמה יש להשאיר מחוץ לשיחה. המסר הוא קשה להעברה אך אם מטפלים בו בחכמה ניתן לעשותו פחות כואב לילד.

למרות שהשיחה על הגירושין צריכה להיות מותאמת לגיל הילד ולרמת התפתחותו, כל הילדים צריכים לקבל את המסר הבסיסי: "אמא ואבא אהבו אחד את השני והיו מאושרים, אבל עכשיו כבר לא מאושרים והחלטנו שנהיה מאושרים יותר בנפרד. מה שקרה הוא בין שנינו, אבל אנחנו הוריך לתמיד ונהיה שם לאהוב אותך ולדאוג לך".

חשוב להדגיש לילד שאין לו קשר לפרידה וחוסר האושר לא קשור אליו. ילדים נוטים להאשים את עצמם בכישלון של נישואי הוריהם וצריך להזכיר להם כל הזמן שאין זאת אשמתם. לבסוף, ילדכם יכול לתהות האם אהבתכם אליו היא זמנית (משום שכך היא הייתה עם בן/ת זוגך), הבטיחו לילדכם שלמרות שאתם מתגרשים, אתם אוהבים אותו לתמיד וללא תנאים.

כשזה מגיע למענה לשאלות לגבי הגירושין, חשוב לתת לילדים מספיק מידע כדי שיהיו מוכנים לשינויים בחייהם, אך לא יותר מדי מידע שיפחיד אותם. נסו להשאיר את הרגשות ניטראליים וענו לשאלות ילדכם בהתאם לגילם ובכנות במידת האפשר. זכרו שילדים לא צריכים את כל הפרטים, אלא מספיק כדי להבין בבהירות כי למרות שגירושין משמעם פירוד מבן/בת הזוג, אין הכוונה שההורים מתגרשים מהילדים.

לא כל הילדים מגיבים באותה דרך כשמספרים להם שהוריהם מתגרשים. חלק שואלים שאלות, חלק בוכים ולחלקם אין תגובה בכלל. לילדים שמביעים דאגה כאשר מספרים להם, חשוב שההורים ידאגו לידע אותם שהם מבינים אותם ושיאפשרו להם לבכות.

לדוגמא, ניתן לומר: "אני יודע שזה מדאיג אותך ואני מבין למה", או "שנינו אוהבים אותך ומאוד מצטערים שהבעיות שלנו גורמות לך להרגיש ככה". אם לילדכם אין תגובה רגשית מיידית תנו לו להבין שיהיו עוד הזדמנויות לשוחח.

רוב הילדים מודאגים כיצד הגירושין ישפיעו עליהם:
* מי יגור איתם?
* האם אני יעבור דירה?
* איפה אמא תגור או איפה אבא יגור?
* האם אני אלך לבית ספר חדש?
* האם אוכל להמשיך ולראות את חבריי?
* האם עדיין אוכל ללכת לקייטנה בקיץ?

היו כנים כשאתם מתייחסים לדאגות של ילדכם והזכירו להם שהמשפחה תעבור את זה אפילו אם זה ייקח קצת זמן.

הפחיתו את הלחץ אצל ילדכם

עם הגירושין מתרחשים הרבה שינויים ותחושת אבדן אמיתית. ילדים והורים מתאבלים על אבדן המשפחה לה קיוו וילדים במיוחד מתאבלים על אבדן נוכחותו של הורה אחד. לכן חלק מהילדים , גם לאחר שהוסבר להם כי החלטת הגירושין היא סופית, עדיין מחזיקים בתקווה שהוריהם יום אחד יחזרו להיות ביחד. התאבלות על אבדן המשפחה היא נורמאלית אך עם הזמן גם אתם וגם ילדכם תגיעו לסוג של קבלת הנסיבות שהשתנו.

אז כיצד אתם יכולים להקטין את הלחץ שילדכם חש בעקבות השינויים שהגירושין יצרו? בעיקר על ידי התייחסות להבעת רגשותיהם. הנה מספר דרכים בהן הורים גרושים יכולים לעזור לילדיהם:

* זמנו שיחה - ילדים צריכים לדעת שרגשותיהם חשובים להוריהם ושייקחו אותם ברצינות.

* עזרו להם להביע את רגשותיהם במילים - התנהגותם של ילדים לרוב מראה לכם את רגשות העצב או הכעס שלהם. תנו להם "לתת קול" לרגשות ועזרו להם "לתייג" אותם מבלי לנסות ולשנות רגשות אלו או לפטור אותם. ניתן לומר: "נראה שאתה חש עצוב כרגע. האם אתה יודע מה גורם לך להיות כה עצוב?". היו מאזינים טובים כשהם מגיבים, גם אם קשה לכם לשמוע את מה שיש להם לומר.

* תנו לרגשותיהם לגיטימציה - לומר דברים כמו: "אין פלא שאתה חש עצוב" או "אני יודע שזה מרגיש כאילו הכאב לא יחלוף לעולם, אבל הוא יחלוף" נותן לילדים לדעת שיש תוקף לרגשותיהם. חשוב לעודד ילדים להוציא הכול לפני שמציעים להם פתרונות על מנת שירגישו טוב יותר.

* הציעו תמיכה - שאלו "מה אתה חושב שיגרום לך להרגיש יותר טוב?" יתכן והם לא יוכלו לומר מה, אבל אתם יכולים להציע מספר רעיונות - אולי רק לשבת ביחד לזמן מה, לטייל, או להחזיק חיית פרווה אהובה. ילדים צעירים יכולים להעריך הצעה להתקשר לאבא בטלפון או לצייר לאמא ציור ולתת לה אותו כשתבוא בסוף היום.

צפו לכך שההסתגלות של ילדכם תיקח זמן מה, חלק מהרגשות והתגובות ההתנהגותיות ללחץ של הגירושין אורכים חודשים ואפילו שנה, חלק יכולים להיות זמניים יותר, ולארוך רק עד שהמצב מתייצב והשגרה של הילד מתבססת.

חשוב גם לזכור שתגובות אלו לא בהכרח מצביעות על בעיות קבועות. רוב הזמן הדאגות הרגשיות של הילדים לאחר גירושין הן זמניות אם מטפלים בהן בעדינות. אולם לפעמים, לילדים יש תגובה ארוכה יותר. היו קשובים לסימנים שילדכם שולחים לגבי רגשותיהם, זה יכול לעזור לכם לעזור להם להתמודד איתם.

תגובות ללחץ

להלן מספר סימנים המתארים תגובות ילדים ללחץ בגילאים שונים:

תינוקות ופעוטות
ילדים בגיל הזה זקוקים להמשכיות ושגרה ומתנחמים במשפחתיות, הלחץ שלהם נוצר מלוח זמנים לא צפוי, יותר מדי מעברים או פרידות פתאומיות.
סימנים לכך שפעוט חש לחץ כוללים בכי או טרחנות מוגברים ושינויים בהרגלי אכילה ושינה. תינוקות ופעוטות רגישים לפרידות. הם יכולים להראות סימנים לחרדת נטישה על ידי התנהגות מסויגת, תלותית או סימני מצוקה.

גן ילדים וגן חובה
ילדים בגיל הזה זקוקים לתשומת לב עקבית, אך ככל שהם מפתחים זיכרון ארוך טווח וכישורי שפה, הם הופכים לבעלי זהות עצמית. סימנים לכך שילדים בקבוצת גיל זו נתונים ללחץ כוללים דאגות מתמשכות לגבי פרידה ורגרסיה להתנהגויות מוקדמות כגון: מציצת אגודל, הרטבה ובעיות שינה בלילה. יתכנו גם טרחנות וכעס עליכם ובני/ות זוגכם. ילד יכול לבכות באופן תדיר, להיכנס למאבקי כוח, לסגת להתנהגויות תינוקיות ולחוות התקפי זעם.

גילאי בית ספר
בגילאים 6-8 ילדים זקוקים לזמן אישי עם כל אחד מההורים כדי להיות בטוחים שהם אהובים. הגינות הופכת לנושא חשוב. יתכן וילדכם ירצה להיות בטוח ששניכם תקבלו את הזמן איתו. ילדים בגיל זה מתעניינים גם בנושאים כגון את מי צריך להאשים או באשמתו של מי המצב. אם ילדכם מפגין תקווה לאחד את המשפחה, דאגו שהוא מבלה זמן עם שניכם בנפרד כדי להדגיש את המצב הקבוע. למרות זאת ילדים נוטים לשמר את התקווה לאיחוד במשך שנים. למרות שהורים צריכים להכיר בתקוות וברגשות של ילדיהם, הם גם צריכים להזכיר להם את המציאות ואת המצב הקיים. רגשות האומללות של ילדכם יתכן ויתבטאו כעצב, כעס או אגרסיה. יתכן ויהיו להם בעיות בחברויות או בבית הספר, ויתכן שהלחץ יופיע בצורת בעיות פיזיות כגון בטן רגישה או כאבי ראש.

בני נוער
בגילאים 9-12 ילדים הופכים ליותר מעורבים בפעילויות נפרדות מהוריהם. כשהורים גרושים גרים קרוב אחד לשני, זמן שווה עם כל אחד מהם יכול לעזור, אבל יתכן ובני הנוער יצטרכו לוחות זמנים שונים כדי להתאים את סדר העדיפויות שלהם. בית הספר, פעילות קהילתית וחברים הופכים ליותר חשובים לילדים בגיל זה אולם השפעת המשפחה ממשיבה להיות חשובה. יתכן וילדכם יסרב לחלוק זמן איתכם באופן שווה וינסה "לקחת צד". צפו להתנהגות זו ואל תיקחו אותה באופן אישי כשהיא מתרחשת. שימרו על זמני הביקורים ומעורבותם של שני ההורים בחייו של ילדכם.
סימני אזהרה בקבוצת גיל זו כוללים קשיים, בדידות, דיכאון, כעס או סימפטומים פיזיים כגון כאבי ראש או בטן ובעיות למידה.
היפוך תפקידים - כשילדים חשים מחויבים לתמוך או לדאוג להורה מעורער נפשית או כאשר רגשותיהם שלהם עולים על גדותיהם - זה אינו מצב בריא עבורם. הורים שמזהים היפוך תפקידים במשפחתם צריכים למצוא דרכים לתמיכה רגשית לעצמם ולשחרר את העול מילדיהם.

גיל ההתבגרות
בשנים הראשונות של גיל ההתבגרות ילדים זקוקים לתמיכה עקבית משני ההורים, אך יתכן ולא יקבלו זמן שווה עם כל אחד מהם, משום שזה יפריע לבית הספר ולחייהם החברתיים. היו מוכנים לשמוע את דעתם של ילדיכם בעניין הסדרי הראייה. ילדים לפעמים מציעים לבלות קיץ שלם או שנת לימודים עם ההורה שאיתו אינם גרים. זה לא משקף רצון לעבור לגור עם אותו הורה. בגיל זה לילדים יש תחושת זמן טובה והם מודעים לכך שחיי הבגרות בפתח. לרוב ילד יבלה שנה עם ההורה השני ואז יחזור הביתה. הם רואים בכך הזדמנות לבלות זמן רב עם ההורה שחסר להם. הקשיבו להצעות אלו במידה והם יועלו על ידי ילדכם.
במידה ועשיתם תכניות ארגנו לוח זמנים והתמידו בו. מתבגרים מחצינים אשמה לגבי הגירושין על אחד או שני ההורים ויכולים להפוך שולטים בכך שהם דורשים להישאר במקום אחד או להחליף מגורים כל הזמן.
כשבני הנועד מתבגרים הם מתרכזים יותר בפעילויות חברתיות וגם מבססים את עצמאותם, לכן יתכן והם יהיו פחות מעוניינים בבעיות הוריהם. אך הם עדיין זקוקים לתמיכתם, למרות שהורים לרוב מקבלים את הרושם שדעתם אינה חשובה לילדיהם - היא כן. הישארו מעורבים בחייהם ובפעילויות שלהם. שיחות תכופות עם המתבגרים עוזרות.
ולמרות שהמתבגרים רוצים לראות את הוריהם מאושרים, לילדים בגיל זה יש רגשות מעורבים כאשר הם רואים את הוריהם יוצאים עם אנשים אחרים. יתכן והם ירגישו שלסלוח להורה אחד על יציאות אלו מראה חוסר נאמנות כלפי ההורה השני, מצד שני יתכן והם יהיו מאושרים מכך שהוריהם מצאו מישהו חדש.
דיכאון, מצבי רוח משתנים, משחק, הישגים נמוכים בבית הספר, שימוש באלכוהול או סמים, פעילות מינית, התנהגות קוטבית כרונית - כל אלו יכולים לסמן כי למתבגר יש בעיה. למתבגרים גדולים יותר יתכן ויהיו בעיות בהתנהגות, יראו דיכאון, יציגו הישגים עלובים בבית הספר, יברחו מהבית או יכנסו לצרות עם החוק. בלי להתחשב בכך האם בעיות אלו קשורות לגירושין, הן בעיות רציניות המשפיעות על בריאותו של המתבגר ומצביעות על הצורך בעזרה מבחוץ.

לריב מול ילדכם

למרות שריב אקראי בין ההורים הוא הגיוני ואף צפוי במשפחה בריאה, חיים בשדה קרב של עוינות מתמשכת ועימותים לא פתורים יכולים להוות עול פסיכולוגי כבד על ילדכם. אירועים טראומתיים כגון צרחות, ריבים ואלימות יכולים לגרום לילדים לפחד ולדאגה. בלא יכולת להתמודד עם פחדיהם ילדכם יכול להפוך למוטרד רגשית או למופנם.
צפייה בעוינות שלכם מהווה גם מודל לא נאות לילדכם אשר עדיין לומד כיצד להתמודד עם הדחפים שלו.ההסתגלות ארוכת הטווח של ילדים לגירושי הוריהם קשורה ישירות לעוינות המתמשכת בין הוריהם. ילדים שהוריהם החזיקו כעס ועוינות, נוטים לבעיות נפשיות וקשיי התנהגות מתמשכים.
לשוחח עם מגשר או יועץ גירושין עוזר לזוגות גרושים לטהר את האווירה ביניהם באופן שלא מזיק לילדיהם. למרות שקיים קושי, עבודה משותפת בדרך זו תחסוך לילדכם את הנזק שיגרם ממרירות וכעס מתמשכים.

הסתגלות למצב מחיה חדש

בגלל שגירושין הם שינוי גדול בחיי ילדכם, הסתגלות בהסדרי המחיה צריכים להיות מטופלים בהדרגה.

קיימים מספר סוגים של הסדרי מחיה שיש להתחשב בהם:

* הורה אחד (אתה או בן/ת זוגך) בעל המשמורת.

* משמורת משותפת (בה שניכם שותפים להחלטות החוקיות בקשר לילדכם, אך ילדכם חי עם אחד מכם ומבקר את השני).

* משמורת משותפת (בה החלטות משותפות וכן משמורת פיזית משותפת).

זה שכיח שהורים החיים קרוב זה לזה הם בעלי משמורת משותפת על ילדיהם. אין פיתרון פשוט לכך. למרות שחלק מהילדים נהנים לחלק את זמנם בין שני ההורים, אחרים זקוקים ליציבות בבית אחד וביקורים אצל ההורה השני.

לא משנה איזה הסדרי מחיה תבחרו, הצרכים של ילדכם צריכים להיות ראשונים. הימנעו מריב או מלחמה כדרך לנצח את הצד השני. כשמחליטים איך להתנהג בחגים ובחופשות, הישארו מרוכזים במה שטוב לילדכם.

אחרי הגירושין

חשוב לשמור ככל האפשר על הנורמאליות לאחר הגירושין על ידי שיגרה סדירה הכוללת שיגרת ארוחות, חוקי התנהגות ושיטות משמעת. גבולות גמישים בייחוד בזמן שינוי, נוטים לגרום לילדים להיות חסרי ביטחון. הימנעו מהדחף לפנק ילד שמתאבל על הגירושין. הדרך היחידה לפנק את הילד היא באהבה ללא תנאים.

הורים צריכים גם לעבוד קשה כדי לשמור על חוקי ההורות שלהם במקום. ילדך, לא חשוב כמה שהוא מנסה להבין, הוא רק ילד. אם אתם מנסים לספר לו סוד אז לילד יכולה להיות בעיה לספר להורה השני. הכוונה לא להאשים את ההורה השני ולא לשים את ילדכם באמצע מצב של מבוגרים ללא יכולת בוגרת להתמודד עם מצב זה.

עקביות בשגרה ומשמעת בתוך שני בתי ההורים חשובות ביותר. ציפיות דומות בקשר לשעת שינה, חוקים ושעורי בית יפחיתו חרדה ויעבירו לידכם את המסר שאתם שניכם עובדים יחד ואי אפשר לתפעל אתכם.

אל תתביישו לבקש עזרה מקצועית. גירושין זה משבר חיים רציני למשפחה. אבל אם אתם יכולים לעבוד ביחד אתם יכולים להמשיך ולהיות הורים טובים עבור ילדכם.

המלצות נוספות שכדאי לזכור:

* קבלו עזרה בהתמודדות עם רגשותיכם הכואבים בקשר לגירושין. אם אתם יכולים להסתגל באופן בריא, רוב הסיכויים שגם ילדכם יעשה זאת. כמו-כן, הצורך בתמיכה רגשית והיכולת לטהר את רגשותיכם ומחשבותיכם עם מבוגר יפחית את האפשרות שילדכם ישא בעול הלא הוגן של דאגותיכם הנפשיות. זה כולל נתינת אמון בחברים, משפחה או מטפל.

* היו סבלנים עם עצמכם ועם ילדכם. דאגות נפשיות, אבדן וכאב בעקבות גירושין לוקחים זמן להחלים ולרוב מתרחשים בשלבים - וכך זה בריא.

* הימנעו מהפיתוי לפצות על אבדנו של ילדכם באמצעים חומריים, מאכלים מפנקים וזכויות יתר מיוחדות. הדרך הטובה ביותר לטפל בכאב נפשי היא בתמיכה ודאגה מאנשים אוהבים ולא בעזרת חפצים.

* הכירו את הסימנים של לחץ בילדכם. התייעצו עם רופא הילדים שלכם או המטפל של ילדכם וקבלו הדרכה כיצד לטפל בבעיות ספציפיות המדאיגות אתכם.

אלמנטים רבים שעוזרים לילדים לשגשג ולהיות בריאים נפשית במשפחה שלמה הם אותם אלמנטים שעוזרים להם לגדול ולהיות חברים בריאים במשפחה שעברה גירושין. בעזרת תמיכה טובה, ילדים יכולים ואכן גם מצליחים להסתגל לגירושין.