פיקוח על מסגרות בהן שוהים ילדים בגילאי 0-3:

המסגרת החוקית:

האחריות על הפיקוח על מסגרות הטיפול והחינוך לילדים בגילאי 0-3, נתונה בידי משרד התמ"ת, על פי חוק הפיקוח על המעונות, תשכ"ה- 1965.

בחוק נקבע כי: "לא יהיה אדם בעלים של מעון ולא ינהל אדם (להלן - המנהל) מעון שיש בו יותר משני חוסים אלא אם קיבל רשיון על כך מהשר ולא יפתח אדם מעון כל עוד לא ניתן הרשיון" (סעיף 2א).

הפיקוח על החינוך בגילאים אלה, מוחל על שני סוגי מסגרות אשר מוגדרות ב"תקנות פיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעונות- יום ומשפחתונים ), תש"ס- 2000":

1. מעון יום- מסגרת טיפולית-חינוכית לשהיית ילדים מגיל 0-3, הפועלת בכל ימות השבוע בימים א' עד ה' משעה 7:00 עד 16:00 ובימי ו' וערבי חג, משעה 7:00 עד שעה 13:00.

2. משפחתון - מסגרת טיפולית חינוכית לילדים מגיל 0-3 שנים בה שוהים עד 5 ילדים, הפועלת בדירה שבבעלות או בהחזקת מנהלת המשפחתון. המשפחתון יפעל בימים א' עד ה' משעה 7: 00- 16:00 וימי ו' וערבי חג משעה 7:00 עד 13:00.

תנאים לרשיון לניהול מעון יום או משפחתון:

התקנות קובעות את התנאים לקבלת רשיון לניהול מעון יום או משפחתון הכוללים התייחסות לחינוך וטיפול שיבטיח התפתחות תקינה ובריאה, מתן ארוחות, סידורי שינה, שמירת כללי היגיינה נאותים, התאמת סדר יום המותאם להתפתחותו הגופנית, השכלית והרגשית על הילד בהתאם לקבוצת הגיל.

התקנות קובעות את מבנה ושטח המעון לפי קבוצת הגיל, את התפוסה המרבית המותרת בכיתות המעון, ואת תקן כוח האדם וחלוקת המשרות. כמו כן, קובעות התקנות את השכלתם והכשרתם של עובדי המעונות והפעוטונים.

המצב בפועל:

מחוק הפיקוח על המעונות עולה, כי למעשה כל מסגרת טיפולית-חינוכית, אשר עומדת בקריטריונים שהוגדרו בתקנות על מנת לקבל "סמל מעון", יכולה לשמש כמעון- יום. וכל מסגרת המונה עד חמישה ילדים ופועלת בבית המטפלת, אשר עומדת בקריטריונים הנדרשים בתקנות, תוכל להיות מוגדרת כ"משפחתון", בין אם מדובר במסגרת הנמצאת בבעלות ציבורית או פרטית, וככזו היא אמורה להיות מפוקחת על ידי משרד העבודה והרווחה.

בפועל, במסגרת משרד התמ"ת פועלים כ- 2,000 מעונות יום, וכ- 2,000 משפחתונים. סה"כ מטופלים במסגרות אלה 80,000 ילדים מהם- כ- 14,000 ילדי רווחה.

בנוסף למעונות היום והפעוטונים אשר קיבלו "סמל מעון" ממשרד התמ"ת ונמצאים תחת אחריותו, קיים מספר בלתי ידוע של מסגרות פרטיות, אשר בהם מטופלים ומתחנכים ילדים בגילאים אלה. מסגרות אלו אינן נתונות לכל פיקוח, ואינן פועלות במסגרת רשיון כלשהו. למשרד התמ"ת ולמשרד החינוך, אין נתונים לגבי מספר המסגרות הפועלות בארץ ללא רישוי ופיקוח.

ניתן לבצע הערכה כללית מאוד לגבי מספר הילדים אשר מטופלים במסגרות שאינן מפוקחות:

לפי נתוני הלמ"ס לשנת 2001, ישנם 395,000 ילדים בגילאים 0-3. רק 80,000 מתוכם, כלומר רק 20% מהילדים בגילאים אלה, נמצאים במסגרת שהיא תחת פיקוח.

שאר הילדים, כ- 80% מצויים במסגרות אחרות:

ידוע כי בשנת 1999, 52.4% מהאמהות לילדים בגיל 0-1 השתתפו בשוק העבודה, ו-61.8% מהאמהות לילדים בגילאי 2-4 השתתפו בכוח העבודה.

משמעות הדבר היא, כי גם אם נניח כי כל הילדים שאמותיהן אינן עובדות, נשארים בטיפול ביתי, לפחות 50% מהילדים בגילאי 0-3 נמצאים בטיפול מחוץ לביתם- בין אם בטיפול מטפלת אישית, קרוב משפחה מטפל, או במסגרת המונה מספר ילדים.

הפיקוח על מעונות יום ופעוטונים:

המשפחתונים- פועלים בשיתוף הרשויות המקומיות והחברה למתנ"סים. הפיקוח על המשפחתונים, נעשה באמצעות מרכזות, כאשר כיום על כל 28 משפחתונים אחראית מרכזת במשרה מלאה. סה"כ פועלת 70 מרכזות האחראיות על כל 2000 המשפחתונים. המרכזות הן עובדות של הרשות המקומית, אך מתוקצבות דרך משרד התמ"ת.

את המטפלות, בוחרת וועדת מיון והיגוי של משרד התמ"ת, כאשר ההעדפה היא לנשים אשר סיימו 12 שנות לימוד, שיש להן ניסיון קודם, ושביתן נמצא מתאים וראוי לטיפול בילדים.

מעונות היום- מופעלים על ידי ארגוני הנשים הגדולים- ויצ"ו, נעמ"ת ואמונה, בנוסף קיימים מעונות- יום רבים השייכים לעמותות נוספות.

הפיקוח על המעונות נעשה בהיבט הפיזי- התאמת המבנה לילדים, בהיבט הבטיחותי, בהיבט הארגוני- קביעת כוח אדם, קביעת יחס מספרי בין ילדים למטפלות, הכשרה למטפלות ולמנהלות.

ההיבט הפדגוגי- הפיקוח על התכנים החינוכיים נתון בעיקרו בידי מפקחת פדגוגית של הארגון המפעיל את המעון, אחריות המשרד להיבט החינוכי הוא בהתוויית המסגרת החינוכית הכללית, אך לא בתכניו.

הפיקוח של משרד התמ"ת על מעונות היום מחולק ל- 4 מחוזות, בכל אחד מהן פועלות שלוש עובדות :ממונה על מחוז, עוזרת ממונה על מחוז, ומפקחת אחראית.

הפיקוח נעשה בהתאם לתכנית עבודה הנקבעת במחוז, והיא מותאמת למצב המוסדות הנמצאים תחת אחריותן. רוב הפיקוח נעשה דרך מפקחות החינוכיות של הארגונים המפעילים, אשר נמצאות בקשר רציף עם מעונות- היום השייכים לארגונן, ועם המפקחות הממונות של משרד התמ"ת.

הסנקציה המרכזית הנתונה בידי משרד התמ"ת, באם המעונות או הפעוטונים אינם עומדים בקריטריונים שנקבעו בתקנות, היא שלילת "סמל המעון" אשר ניתן על ידי המשרד. אין משמעות הדבר כי המעון או הפעוטון מפסיק לפעול- אלא שהוא אינו מופעל בהדרכתו ובפיקוחו של משרד התמ"ת.

כאמור, הפיקוח וההדרכה המפורטים לעיל מתבצעים רק במעונות- יום ופעוטונים ציבוריים, אשר פונים למשרד התמ"ת לקבלת "סמל מעון". אין כל פיקוח של משרד התמ"ת על מעונות ופעוטונים במגזר הפרטי.

החלת פיקוח על מסגרות פרטיות:

לדברי, הגב' איווט סעדון, מנהלת האגף לתעסוקה ומעמד האישה בשנת 2002, במשרד התמ"ת האחראית על תחום המעונות והפעוטונים, אם רוצים לממש הלכה למעשה את חוק הפיקוח על מעונות- היום, משרד התמ"ת אמור היה לפקח גם על מסגרות פרטיות, בפועל לא ניתן לאכוף את החוק על כל המסגרות הקיימות לגילאי 0-3, בשל מגבלה תקציבית. כיום מקצה משרד התמ"ת 361,538 מיליון ₪ לתחום זה, אשר נועד להעניק סבסוד בצורת שכר לימוד מדורג לאמהות עובדות אשר זכאיות לקבל סיוע במתן טיפול לילדים בגילאים אלה.

כאמור, המשרד מעניק "סמל מעון" לאותם גופים הפונים אליו לשם קבלת הסמל, ומחיל בכך את הפיקוח וההדרכה של המשרד, כולל הסבסוד אותו הוא מעניק. אין כל פיקוח על מסגרות שאינן פונות לקבל "סמל המעון", והמשרד אינו מאתר לפיכך מוסדות פרטיים. נעשה מעט מאוד איתור של פעוטונים -פרטיים קיימים, באזורים בהם המשרד מוצא חסר במסגרות קיימות ומוצא לנכון להרחיב את המסגרות הציבוריות הקיימות.

לטענת מנהלת האגף, מתן "סמל מעון" או רישוי מסוג כלשהו גם למסגרות הפרטיות, מחייבת הרחבת הסבסוד הניתן לילדים לאמהות עובדות, ולפיכך אין אפשרות כיום להרחיב את הפיקוח על כל המסגרות הקיימות, לגילאים אלה.

יחד עם זאת, יש לבחון טענה זו- האם אכן החלת חובת רישוי, המחייב רישום ומידה מסוימת של פיקוח, מחייבת בהכרח סבסוד של משרד התמ"ת.

לדברי, רפרנטית משרד האוצר, מירב שביב, לא נערכו בשנים האחרונות דיונים מול משרד האוצר, לגבי האפשרות להחלת רישוי על מעונות ופעוטונים פרטיים.

משרד התמ"ת קושר את מתן הרשיון לסבסוד-הורים, אך הדבר מונע פיקוח תקין על מספר לא מבוטל של מעונות ופעוטונים פרטיים המחזיקים היום ילדים ללא כל ביקורת או פיקוח על המתרחש בהם.

לדברי ד"ר יעל דיין, יו"ר האגודה הישראלית למען הילד, אם לא מתקבלת החלטה להעביר את כל נושא החינוך והטיפול בילד לידי משרד החינוך, יש לעשות הכול על מנת לקיים ולאכוף את חוק הפיקוח על המעונות באופן מסודר. לדבריה, יש לקבוע בחוק, כי כל מסגרת חינוכית- טיפולית לתינוקות ולילדים בגיל הרך, תחוייב לקבל "רשיון להפעלת מסגרת לגיל הרך", רשיון אשר יחודש אחת ל- 3 שנים (כפי שקיים כיום בחוק הפיקוח על בתי הספר, תשכ"ה- 1965). ניתן להפריד בין מתן רשיון ואכיפה- אשר יכול להיעשות על ידי הרשות המקומית, לבין מתן סבסוד הניתן על- ידי משרד התמ"ת.

פיקוח על מסגרות מעל גיל 3:

המסגרת החוקית:

הגדרת גן ילדים:

חוק פיקוח על בתי הספר, תשכ"ט- 1969, מגדיר "בית ספר" כ"מוסד בו מתחנכים באופן שיטתי יותר מעשרה תלמידים", הגדרת חוק זו מוחלת גם על גן ילדים, ולפיכך נקבע כי גן ילדים המחויב ברשיון ופיקוח הוא גן המונה מעל עשרה ילדים מעל גיל 3 (סעיף 2א).

מחוק זה ניתן ללמוד למעשה, כי מוסד חינוכי ובו פחות מעשרה ילדים ומתחת לגיל 3- אינו מוגדר לפי הגדרת החוק כ"גן" ולפיכך אינו מחויב ברשיון ובפיקוח של משרד החינוך.

חובת רשיון:

גן ילדים מחויב לפי סעיף 3 לחוק פיקוח על בית הספר, תשכ"ט- 1969, ברשיון על מנת להפעילו.

הרשיון יינתן על ידי מנכ"ל משרד החינוך, לאחר שנתן דעתו על תכנית הלימודים, הכשרתם וכושרם המקצועי של סגל עובדי ההוראה, מבני הגן והגישה אליהם, תנאי הבטיחות בגן, הריהוט והציוד, ומקורות המימון (סעיף 9א).

הבקשה להפעלת הגן מועברת לשם קבלת חוות דעת של רשות החינוך המקומית ושל הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה (סעיף 5), ובנוסף, הרשיון לא יינתן אלא לאחר שמי שהוסמך לכך על ידי שר הבריאות (- רשות הבריאות), אישר שאין לו התנגדות לפתוח את המוסד מבחינה תברואתית (סעיף 6).

רק לאחר שרשות החינוך המקומית נותנת גם היא חוות דעת חיובית על הגן, ואחרי שהוועדה לתכנון ולבנייה מעניקה את אישוריה, מונפק רשיון הפעלה זמני לגן. את הרשיון יש לחדש מדי שלוש שנים, או בתדירות גבוה יותר, בהתאם לתנאים המצורפים לרשיון.

המנכ"ל רשאי להחליט על ביטול את הרשיון אם לא התקיימו תנאי מהתנאים אשר הוגדרו בחוק (סעיף 15).

פיקוח על הגנים:

שר החינוך והתרבות יקיים פיקוח פדגוגי כללי על בתי- הספר (ובהם כאמור, מוסדות המוגדרים כגנים), וכן יהיו נתונים לפיקוחו שיעורי שכר הלימוד ודרכי גבייתו (סעיף 28).

בנוסף, נקבע בחוק כי המנכ"ל או מי שמונה לכך, וכן רשות הבריאות רשאים להיכנס לגן ותחומיו כדי לבדוק אם קויימו הוראות החוק, ורשאים לדרוש מבעל הרשיון או מהמנהל כל ידיעה הדרושה לשם מילוי תפקידם (סעיף 30). כמו כן בסמכותם לדרוש, את תיקון כל ליקוי הנוגע לגן או לתברואה בו (סעיף 31).

בגנים פרטיים, אחראי ה'גף לחינוך מוכר שאינו רשמי' על מתן הרשיון. הסנקציה המוטלת על גן אשר אינו עומד בכללי הבטיחות וההדרכה שהוגדרו בחוק, היא מניעת חידוש הרשיון כעבור שנתיים.

בגנים בגילאי 3-6, הגננת מחויבת להודיע למפקחת המחוזית על ליקויים בגן המופעל, והמפקחת אחראית להודיע לרשות המקומית על מנת לתקן את הליקויים. בפועל, קיימות בעיות רבות בתחום האכיפה ותיקון הליקויים, בשל פיזור האחריות בין משרד החינוך לרשות המקומית.

הדרכה פדגוגית בגנים פרטיים לגילאי 2-3

ב- 1/5/92, ניתנה הוראה בחוזר מנכ"ל משרד החינוך נ"ב 9, להרחיב את תחולת חוק הפיקוח על בתי הספר, ולכלול בו גם גני ילדים שמתחנכים בהם 11 ילדים ויותר מעל גיל שנתיים.

חוזר המנכ"ל קובע כי: "הרחבת הפיקוח על גני ילדים לגילאי שנתיים מבטאת את החשיבות שמשרדנו מייחס לחינוך הקדם-יסודי בכל שלביו, ומכוונת לתת את השרות המקצועי ההולם להורים השולחים את ילדיהם בני השנתיים למסגרות חינוכיות השונות, למחנכות הפועלות במסגרות אלה ולגופים המפעילים אותן".

הוראה זו הוחלה בתכנית -פיילוט על מספר מצומצם של אזורים- במחוז חיפה, ובערים תל אביב, הרצליה ורמת גן. בשנת 96' גויסו מדריכות פדגוגיות לגילאי 2-3 בכל רחבי הארץ.

יש לציין כי לא מדובר בפיקוח על גנים פרטיים לגילאים אלה, כפי שמתבצע מעל גיל 3 בהתאם להוראות החוק, אלא בהדרכה פדגוגית הנערכת על ידי מדריכות פדגוגיות שהוכשרו לעבודה בגילאים צעירים. משמעות הדבר היא כי רוב הפיקוח מתבצע בתחום התכנים הפדגוגיים, ולא בתחומי הבטיחות, הבריאות והתזונה. בנוסף, העובדה כי מדובר בהדרכה ולא בפיקוח, משמעה, כי אין למשרד החינוך יכולת אכיפה או סנקציות המחייבות את הגננות להגיע להשתלמויות, לשנות תנאים פיזיים או אפשרות לפטר גננת שאינה עומדת בקריטריונים, כפי שנתונה בידיו בגנים לילדים מעל גיל 3.

במסגרת ההדרכה מונחות הגננות לגבי הצרכים הפיזיים והפדגוגיים בגן, הן עוברות הדרכות והשתלמויות שמארגן האגף לחינוך קדם יסודי. בנוסף, האגף מעודד התמקצעות של אותן גננות המשתתפות בתכנית ההדרכה. כתנאי להשתתפותן בהדרכה, עליהן להשתתף בתכנית מיוחדת הנערכת במשותף עם האגף לעובדי הוראה והמכללות להוראה, לקבלת תעודת "גננת מוסמכת".

כיום נמצאים בהדרכה פדגוגית 1,444 גנים פרטיים לגילאי 2-3, תחת פיקוח של 21 מדריכות פדגוגיות. אולם, מאז שהוכרז הפיילוט בשנת 92' לא נעשתה הרחבה של פרוייקט זה לאזורים נוספים ולמעשה, כיום מתוכנן קיצוץ אשר ככל הנראה יצמצם גם את הפעילות הנעשית בגנים פרטיים אלה.

העדר פיקוח ומשמעותו

במצב הקיים כיום, מספר לא מבוטל של מסגרות בהם מטופלים ילדים בגילאי 0-3 פועלות ללא כל השגחה או פיקוח מסוג כלשהו.

קיימת חשיבות- על לפיקוח על נושאי בטיחות, תזונה, והדרכה פדגוגית דווקא בגילאים אלה. זהו גיל בו הסיכון לפגיעה פיזית בשל ליקויי בטיחות, הוא הגבוה ביותר. לפי נתונים שנמסרו בעבר מארגון "בטרם", כל שנה מגיעים לחדרי המיון 67,000 ילדים עד גיל 6 לחדרי המיון. גילאי 1-4 הם השיעור הגבוה ביותר מכלל הפניות וגם האשפוזים.

אמנם לא ידוע מנתוני חדרי המיון, המיקום בו ארעה הפגיעה, אך הנתון מלמד על שכיחות גבוהה ונטייה גדולה יותר לפגיעה בקרב ילדים צעירים, בין השאר בשל זמן תגובה איטי, הגבלה בתפיסה החזותית, ומגבלות הנוגעות לתפיסת סכנה ותפיסת סיבתיות.

זהו גם גיל בו ההתפתחות הקוגנטיבית והרגשית היא חשובה ביותר, אם בעבר הייתה מקובלת התפיסה כי החינוך מתחיל מגן טרום -חובה (גיל 4), ולאחר מכן מגיל 3. היום ידוע כי יש חשיבות לחינוך ולפיתוח כשרים קוגניטיביים מגיל צעיר ביותר.

מריכוז נתונים מתוך תלונות שהופנו לאגף לחינוך קדם יסודי, וקטעי עיתונות משנת תשס"ב הנוגעים לנעשה בגנים פרטיים, עולות תלונות רבות אשר נוגעות להיבטים שונים של תפעול גני ילדים פרטיים:

תלונות בנושאים בריאותיים- דוגמת שירותים גבוהים שאינם מותאמים לגיל הילדים, חוסר תנאים היגייניים להחלפת טיטולים, הזנחה ולכלוך, מוצצים ובקבוקים המפוזרים על הרצפה ועוברים מפה לפה, מטבח הממוקם סמוך מאוד לשירותים, אוכל המוגש קר ואינו היגייני, גנים הממוקמים במרתפים ללא אוורור וכו'.

תלונות בנושאים בטיחותיים- מכשירים חשמליים לא בטיחותיים, מאוורר שמונח על הרצפה ללא כיסוי, קומקום חשמלי בהישג ידם של הילדים, גנים שממוקמים במבנים מסוכנים כמו מרכז מסחרי, דלתות זכוכית גדולות המסוכנות לילדים, גרם מדרגות גבוה וסוכן המוביל מהגן לחצר, גן ללא שער וגנים עם שערים לא נעולים, ילדים המשחקים בחצרות ללא השגחה, מתקני-חצר מסוכנים שאינם מותאמים לגיל הילדים.

תלונות בנושאי בטחון ושעת חירום- גנים לא רשימות של פרטי הורים, גנים ללא מספרי טלפון חירום, גן ללא שער, גנים ללא לחצני מצוקה.

תלונות בנושא צוות הגן- יחס מספרי לא נכון- הרבה ילדים ומעט מבוגרים, גננות לא מוסמכות, תלונות על יחס אגרסיבי, צוות חינוכי בעל שפה דלה.

תלונות בנושאי התאמה פדגוגית לגיל הילדים- סביבה חינוכית דלה מאוד, מתקנים ומשחקים דלים שאינם מותאמים לגיל הילדים, ריבוי חוגים שאינם תואמים התפתחותית את הילד, מרחב פיזי קטן שאינו מאפשר יוזמה חופשית של הילדים, חוסר התייחסות והתחשבות בילד השונה ובשלבים התפתחותיים השונים בין הילדים.

נתונים אלה מלמדים על חשיבות החלת פיקוח והדרכה גם בגנים פרטיים. אמנם בעיות מסוג זה, עשויות להתקיים גם בגנים מפוקחים, אך חובת רישוי והחלת פיקוח מסוג כלשהו עשוי לצמצם באופן משמעותי פגיעה בילדים.

נקודות לדיון:

- יש לערוך בחינה מקיפה לגבי המקום הראוי למסגרות הטיפול והחינוך לגילאי 0-3 :

גורמים שונים בהם המועצה לשלום הילד והאגודה למען הילד בגיל הרך, גורסים כי המצב הרצוי הוא כי כל המסגרות מגיל אפס תהיינה תחת אחריות משרד החינוך, מתוך תפיסה כי הילד זכאי לחינוך לשם התפתחותו מיומו הראשון. העברת המסגרות למערכת החינוך, תשים דגש על הילד וצרכיו. טענתם היא כי כיום, כאשר מערכת הטיפול לילדים בין גיל 0-3 נמצאת בידי משרד העבודה, הדגש הוא למעשה על מתן מענה לאם העובדת, וטיפול באוכלוסיות רווחה- אך הילד אינו עומד במרכז.

לעומתם, באגף לתעסוקה ולמעמד האישה במשרד התמ"ת האחראי על מעונות היום והמשפחתונים נטען כי הטיפול והחינוך לילדים בגילאי 0-3 שונה באופן מהותי מחינוך הניתן לילדים מעל גיל 3. לדבריהם, למערכת החינוך חסר ניסיון של שנים אשר נצבר במשרד התמ"ת בטיפול בילדים בגיל הרך. גם הכשרה של גננות המיועדות לגיל הרך, אינה מאפשרת להן להתמודד עם צרכים של ילד, שכל הפעילות סביבו היא טיפולית. במעונות היום, עובדים בצורה חינוכית הפוכה לזו הניתנת במשרד החינוך- בגישה המאפשרת לילדים התנסות חופשית על ידי פתיחת מוקדים חינוכיים, כאשר המטפלת נמצאת על מנת לחבר בין המוקד החינוכי לילדים, זוהי גישה מנוגדת לגישת ההוראה, המנחה את משרד החינוך, אשר המבוססת על העברת חומר לימודי.

- במצב הקיים כיום, לא ברור אם יוקצו המשאבים התקציביים וכוח האדם הנחוץ על מנת להעביר את הפיקוח על כל המסגרות לגילאי 0-3 לידי משרד החינוך. במקרה זה, אחריות הפיקוח על המסגרות מתחת לגיל 3 נותרת בידי משרד התמ"ת, אשר למעשה, לא מממש את חוק הפיקוח על המעונות במלואו בשל בעיות תקציביות.

- באם נותר הפיקוח בידי משרד התמ"ת, גורסים נציגי הארגונים, יש לעמוד על כך כי חוק הפיקוח על המעונות יבהיר באופן מסודר מהי האכיפה הדרושה על מנת ליצור מצב בו כל המסגרות, כולל המסגרות הפרטיות תהיינה מפוקחות או תהיינה מחויבות ברשיון. מצב בו מסגרות מחזיקות ילדים, בלי שיקבעו קריטריונים ברורים הנוגעים לאיכות הטיפול, לגורמי בטיחות, תחזוקה וכו' - היא פגיעה בילד ובהתפתחותו. האגודה הישראלית למען הגיל הרך, מציעה לחוקק חוק נפרד לפיקוח על מסגרות חינוכיות - טיפוליות אשר יופרד מחוק הפיקוח על המעונות, תשכ"ה- 1965, העוסק במוסדות לקשישים, חוסים וכו' ואינו מתאים להגדרות הנדרשות למסגרות חינוכית. להצעתם, בחוק זה יוגדר מחדש מהי "מסגרת חינוכית-טיפולית לתינוקות ולילדים בגיל הרך", וכל מסגרת אשר תענה על הגדרה זו, תהיה כפופה לחוק ויהיה עליה לקבל "רשיון להפעלת מסגרת לגיל הרך", אשר יחודש את ל- 3 שנים. חוק זה יחול על כל מסגרת- ציבורית או פרטית, בה שוהים יותר משלושה ילדים.

- יש לציין, כי גם הפיקוח על גני ילדים פרטיים לילדים מעל גיל 3, במסגרת חוק הפיקוח על בתי הספר, תשכ"ט- 1969, אינו נאכף באופן מלא.

לדברי הנהלת האגף לחינוך קדם יסודי, כל המפקחות לגילאי 3-6 מפקחות גם על גנים פרטיים, אולם בהעדר כוח אדם מספק, אין אפשרות "לחפש" גנים שאינם מדווחים למשרד החינוך על פתיחתם. לרוב, אם מוגשת בקשה לאגף קדם- יסודי לשם קבלת רשיון לפתיחת גן, הגן נרשם ומפוקח על ידי המשרד. אך ידוע כי ישנם גנים אשר מספרם אינו ידוע, אשר עוברים על החוק, ולא פועלים ברשיון.

- בנוסף לצורך בהחלת פיקוח על מסגרות פרטיות, ישנה ביקורת גם על איכות הטיפול הניתן כיום במעונות היום בפיקוח משרד התמ"ת.

ממחקר שערך ד"ר אבי שגיא במעונות נמצאה איכות טיפול ירודה בתחום הרגשי, עד כדי הזנחה במקרים מסוימים. לפי מחקרו, הצוות המטפל שם דגש על ההיבטים הטיפוליים עם התייחסות מועטת במיוחד לצרכים הרגשיים של התינוק.

ישנה חשיבות גדולה לטיפול איכותי כחלק מתהליך התפתחותי של הילד בגיל הרך. ממצאי מחקרים שערך "המכון הלאומי להתפתחות הילדים" בוושינגטון (NICHD), עולה כי הנזק הנגרם מטיפול-חינוך באיכות ירודה- טיפול המאופיין בחוסר רגישות ובהיעדר תגובה נאותה, גדול במיוחד לגבי תינוקות ופעוטות שאינם זוכים לאיכות טיפול טובה בבית; לחילופין, התרומה של איכות טיפול טובה לפיתוח הרגשי הקוגניטיבי והשפתי של הילד, גבוהה אצל ילדים המקבלים איכות טיפול ירודה בבית.

איכות הטיפול מושפעת הן ממאפיינים תהליכיים- הקשורים לאיכות האינטראקציה בין המטפלת לילד, בין הילדים לבין עצמם, והן ממאפיינים מבניים- גודל הקבוצה, היחס בין מספר הילדים למספר המבוגרים, הכשרת מטפלות ואיכות הצוות.

ממחקרים שונים שנעשו עולה, שיחס מבוגר- ילד וגודל הקבוצה הם שני גורמים מבניים חשובים ביותר בקביעת איכות המסגרת.

לפי מחקר שנערך ע"י ד"ר אבי שגיא, התנאים בארץ אינם משביעי רצון. כך לדוגמא- בעוד התקן העולמי עבור תינוקות בגיל 6-15 חודשים הוא 8 תינוקות עם 2 מטפלות, בארץ גודל הקבוצה הוא 15 תינוקות עם 2 מטפלות. התקן העולמי עבור פעוטות בגיל שנה וחצי- שנתיים הוא 10 פעוטות עם שלוש מטפלות, ואילו בארץ, גודל הקבוצה הנהוג לפעוטות הוא 22 - 27 פעוטות.

במועצה לשלום הילד, מצביעים על בעיה הקשורה לכשירות הצוותים העובדים במעונות היום, הכשרת ורמת המטפלות היא בעייתית בעיקר לאור העבודה כי תנאי ההעסקה של המטפלות הם תנאים קשים- המטפלות עובדות בחלק מהמעונות בשכר פר- שעה, דבר התורם לשחיקה ולירידה באיכות הטיפול.

לפיכך, כאשר דנים בהחלת הפיקוח על מסגרות פרטיות, יש לדון במקביל גם בצורך לשיפור הפיקוח ואיכות הטיפול במעונות היום המפוקחים כיום על ידי משרד התמ"ת.

רשימת מקורות:

חקיקה:

חוק פיקוח על בתי ספר, תשכ"ט- 1969.

חוק פיקוח על המעונות, תשכ"ה- 1965.

תקנות פיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעונות יום ומשפחתונים) התש"ס- 2000.

מחקרים וחוברות רקע:

האגף לחינוך קדם יסודי- משרד החיוך- ריכוז נתונים מתוך תלונות וקטעי עיתונות, על הנעשה בגנים הפרטיים- תשס"ב

משרד התמ"ת, האגף לתעסוקה ולמעמד האשה, אוגדן מידע על תכנית המשפחתונים, ספטמבר 1994.

משרד התמ"ת- הרשות לתכנון כוח אדם, אמהות בכח העבדוה האזרחי בישראל-1999, ירושלים, יולי .2001

פרופ' רוזנטל, מלכה. "השפעות של איכות חינוך- טיפול בגיל הרך: סיכויים וסיכונים", תקציר הרצאה מכנס בנושא: סיכויים וסיכונים התפתחותיים של תינוקות וטף בישראל במסגרת טיפול קבוצתי, מיום 19.11.98.

Sagi Abraham, Koren-karie Nina,Gini Moti, Ziv Yair, Joles Trisa, Sheddng "Further Light on Effects of Various Types and Quality of Early Child Care on Infant-Mother Attachment Relationship: the Haifa study of Early Child Care", Child Development (in press)

הוכן ע"י: איילת ברק-מדינה, עוזרת מחקר ומידע

עבור כנסת ישראל 2002