מרבית הילדים מתחברים לעולם הטלוויזיה הרבה לפני שהם נכנסים לבית הספר: 70% מהמסגרות שמטפלות בילדים משתמשות בטלוויזיה במהלך יום רגיל. בארה"ב, למשל, ילדים צופים בטלוויזיה כ- 4 שעות ביום, למרות שההמלצה היא שבני שנתיים ומעלה יראו לא יותר משעה עד שעתיים ביום תכניות איכותיות. בהמשך לאותה המלצה, ילדים מתחת לגיל שנתיים לא צריכים לצפות כלל במסך (טלוויזיה, DVD, וידאו, או משחקי מחשב). במשך השנתיים הראשונות, זמן חשוב וקריטי להתפתחות המוח, הטלוויזיה יכולה להפריע בתהליכי חקר, לימוד ותקשורת ומשחק עם ההורים ואחרים, דבר שעוזר לילדים קטנים לפתח את המיומנויות אותם הם צריכים כדי להתפתח קוגניטיבית, פיזית ורגשית.

מצד שני הטלוויזיה בעידן המודרני יכולה להיות גם דבר חיובי: ילדים בגן יכולים ללמוד את האלף-בית בעזרת הטלוויזיה, ילדים בכיתות הנמוכות יכולים ללמוד על חיי הטבע, והורים יכולים להתעדכן באירועים עכשוויים בחדשות הערב. אין ספק בכך - הטלוויזיה יכולה להיות מחנך מצוין וכלי בידור.

אך למרות יתרונותיה, יותר מדי טלוויזיה יכולה להיות מזיקה:

- מחקרים הראו שילדים המבלים יותר מ-4 שעות ביום מול הטלוויזיה הם בקבוצת סיכון להשמנת יתר.
- ילדים שרואים אירועים אלימים כגון חטיפה או רצח, נוטים להאמין שהעולם מפחיד ושמשהו רע יקרה להם.
- מחקרים גם מצביעים על כך שהטלוויזיה כופה על הילדים תפקידי מיגדר (בנות ובנים) וסטריאוטיפים גזעניים.

מי שלצד הילדים מחולקים בדעותיהם כשזה מגיע לפתרונות. חלקם מתחננים לעוד שעות בשבוע של תכניות חינוכיות ואחרים מאמינים שבלי טלוויזיה בכלל זה הפתרון הטוב ביותר. חלק אומרים שהכי טוב להורים לשלוט בשימוש בטלוויזיה וללמד את הילדים שמטרתה לבידור לעיתים ולא דרך קבועה לבריחה מן המציאות.
לכן כל כך חשוב לנטר את התוכן של תכניות הטלוויזיה ולהציב מגבלות צפייה כדי להבטיח שילדכם לא מבלים מול הטלוויזיה במקום לעסוק בפעילויות אחרות, כגון משחק עם חברים, ספורט וקריאה.

אלימות
כדי לקבל מדד עד כמה הילדים צופים באלימות בטלוויזיה, חישבו על זה: הילד הממוצע יראה 200,000 מעשי אלימות עד לגיל 18. האלימות בטלוויזיה גוררת חיקוי משום שלרוב היא מודגמת ומקודמת כדבר כייפי ויעיל לקבלת מה שרוצים. כמו-כן, רוב מעשי האלימות מבוצעים ע"י "הטובים", שהילדים חונכו לחקותם. למרות שההורים מלמדים את הילדים שזה לא בסדר להרביץ, הטלוויזיה אומרת שזה בסדר לנשוך, להכות או לבעוט אם אתה בצד של ה"טובים". אפילו ה"רעים" בטלוויזיה לא תמיד אחראים או מוענשים על מעשיהם.התמונות שילדים רואים יכולות להשאירם בטראומה ופגיעים. מחקרים מראים שילדים בגילאי 2-7 מפוחדים במיוחד ע"י דברים שנראים מפחיד, כגון מפלצות מגוחכות. האמירה כי הדמויות האלו לא אמיתיות לא מנחמת אותם, כי הם לא יכולים עדיין להבחין בין דמיון למציאות.
ילדים בגילאי 8-12 מפוחדים מהאיום באלימות, אסונות טבע וילדים המוצגים כקרבנות, בין אם התמונות האלו מופיעות בתכניות דמיוניות, בחדשות או בתכניות המבוססות על המציאות. לדבר בהגיון עם ילדים בגיל זה יעזור להם, לכן חשוב לספק מידע מרגיע וכנה על מנת לעזור ולהקל על פחדיהם. אולם, רצוי למנוע מילדכם צפייה בתכניות העלולות להפחיד אותם.

התנהגויות מסוכנות
הטלוויזיה מלאה בתכניות ופרסומות המתארות התנהגויות מסוכנות כגון: סקס ושימוש לרעה בחומרים מסוימים - אלו מוצגים כדבר קולי ומרגש. לרוב אין דיון לגבי התוצאות של שתיית אלכוהול, שימוש בסמים, עישון סיגריות וסקס לפני החתונה. לדוגמה, מחקרים מראים שבני נוער הצופים בהרבה תכנים מיניים בטלוויזיה סביר כי יזמו קיום מין או ישתתפו בפעילויות מיניות אחרות מוקדם מאשר חבריהם שלא צופים בתכניות מיניות מפורשות. פרסומות לאלכוהול בטלוויזיה התגברו בשנים האחרונות ויותר ילדים צעירים חשופים לכך מבעבר. מחקר שנעשה לאחרונה מראה כי 15 מהפרסומות הפופולאריות לצעירים ב-2003 הראו פרסום לאלכוהול. למרות שאסרו פרסומות לסיגריות בטלוויזיה, ילדים ובני נוער עדיין יכולים לראות הרבה אנשים מעשנים בתכניות ובסרטים המשודרים בטלוויזיה. שיבוץ כזה של המוצר מציג התנהגויות כגון עישון ושתיית אלכוהול כדבר מקובל. למעשה, ילדים שרואים 5 או יותר שעות של טלוויזיה ביום, סביר כי יעשנו סיגריות מאשר אלו הרואים טלוויזיה פחות משעתיים ביום.

השמנת יתר
מומחי בריאות מקשרים צפייה ממושכת בטלוויזיה עם השמנת יתר - בעיה נפוצה כיום. בזמן צפייה בטלוויזיה ילדים אינם פעילים ולרוב אוכלים חטיפים. הם גם מופגזים בפרסומות ומסרים המעודדים אותם לאכול. אוכל לא בריא כגון חטיפי צ'יפס ומשקאות קלים הופכים לרוב לאוכל המועדף.
מצד שני יותר מדי טלוויזיה חינוכית גורמת לאותו אפקט על בריאות הילדים. גם אם ילדים רואים 4 שעות של תכניות חינוכיות איכותיות בטלוויזיה, זה עדיין אומר שהם לא מתעמלים, קוראים, מתרועעים עם חברים או מבלים בחוץ. אך מחקרים הראו שהפחתה של כמות הצפייה בטלוויזיה הובילה להפחתה בצבירת משקל.

פרסומות
ילדים רואים 40,000 פרסומות בשנה. מפרסומות על צעצועים ואוכל מהיר בסרטים המצוירים של שבת בבוקר, דרך הפרומו המושך על גבי אריזות דגנים, מסרי שיווק מציפים את הילדים מכל הגילאים.עבורם הכל נראה אידיאלי - משהו שהם חייבים שיהיה להם. הכל נשמע מושך לרוב הרבה יותר ממה שזה באמת. מתחת לגיל 8 רוב הילדים לא מבינים שפרסומות הן בשביל למכור מוצר. ילדים בגיל 6 ומטה לא מסוגלים להבחין בין תכניות עם תכנים לעומת פרסומות, במיוחד אם הדמות האהובה עליהם מקדמת את המוצר. אפילו ילדים גדולים זקוקים לתזכורת לגבי מטרת הפרסום.
כמובן שזה כמעט בלתי אפשרי להיפטר מכל חשיפה למסרי שיווק. אתם יכולים בהחלט לכבות את הטלוויזיה או לפחות להגביל את זמן הצפייה של ילדכם, אבל הם עדיין יראו וישמעו פרסומות בכל הדלקה.
מה שאתם כן יכולים לעשות הוא ללמד אותם להיות צרכנים מביני עניין ע"י כך שתדברו איתם על מה הם חושבים על המוצרים המפורסמים בזמן שאתם צופים בטלוויזיה ביחד. תשאלו שאלות מעוררות כגון: "מה אתה אוהב בזה?", "אתה חושב שזה באמת טוב כמו שזה נראה בפרסומת?", "אתה חושב שזאת בחירה בריאה?".
תסבירו, כשילדכם שואל על מוצרים שהוא רואה מפורסמים, שפרסומות בנויות בצורה שגורמת לאנשים לרצות דברים שהם לא בהכרח צריכים. ושפרסומות אלו לרוב מתכוונות לגרום לנו לחשוב שמוצרים אלו יעשו אותנו מאושרים יותר. לדבר עם הילדים על איך הדברים הם באמת יכול לעזור לשים את העניין בפרופורציה.

על מנת להגביל את חשיפת הילדים לפרסומות בטלוויזיה עליכם:

- לתת לילדים לצפות בתחנות חינוכיות (שם התכניות מסובסדות ע"י חברות מסוימות שלרוב לא מראות את מוצריהן).
- הקליטו תכניות בלי הפרסומות.
- קנו או השכירו קלטות ילדים.

הבנת שיטת הדירוג של תכניות הטלוויזיה
ישנן שתי דרכים שיעזרו לכם לנטר את מה שילדכם רואה:
האחת היא להבין את דירוג תכניות הטלוויזיה כגון : מתאים לכל המשפחה, לילדים מגיל 14 ומעלה, למבוגרים בלבד וכדומה.
דרך שנייה היא אפשרות של חסימת צפייה ע"י כפתור מיוחד וקוד שההורים בוחרים אותו וכך הילדים לא יכולים לצפות בערוצים מסוימים בטלוויזיה, על לפי החלטתכם.
אולם גם לשיטות אלו יש חיסרון. מחקרים הראו שסביר יותר שבני נוער ירצו לצפות בתכנית שסימונה "למבוגרים בלבד". כמו-כן, שידורי חדשות, ספורט ופרסומות אינם מדורגים, למרות שלרוב הם מציגים תיאורים של אלימות וסקס. שיטת הדירוג גם לא מספקת משפחות מסוימות שמתלוננות כי אין מספיק מידע על התוכן של תכניות מסוימות - דבר שמקשה על ההורים לעשות את שיקול הדעת במה שמתאים לילדיהם לראות. משום כך גם אם יש לכם אפשרות לחסום ערוצים בטלוויזיה או שיש דירוג בתכניות, חשוב לצפות לפני בתכניות בכדי לקבוע אם הן מתאימות לילדכם ולכבות את הטלוויזיה אם התוכן נהיה לא מתאים עבורם.

ללמד את ילדכם הרגלי טלוויזיה נכונים
להלן מספר דרכים יעילות לצפייה פורייה יותר בטלוויזיה בביתכם:

* הגבילו את מספר שעות הצפייה בטלוויזיה:
**מלאו את חדר הטלוויזיה בעוד דברים מבדרים ללא מסך כגון: ספרים, עיתוני ילדים, צעצועים, פאזלים, משחקי קופסא ועוד. על מנת לעודד את הילד לעשות משהו אחר מלבד לראות טלוויזיה.
** אל תכניסו טלוויזיה לחדר הילדים.
** כבו את הטלוויזיה בזמן ארוחות.
** אל תרשו לילדכם לראות טלוויזיה בזמן עשיית שעורי הבית.
** תתייחסו לטלוויזיה כפריבילגיה שעל ילדכם להרוויח - לא זכות שהם זכאים לה. תגידו לילדכם שצפייה בטלוויזיה מותרת רק לאחר עשיית מטלות וכששיעורי הבית הושלמו.

* נסו יום בשבוע ותעשו חרם על הטלוויזיה.
עבודות בית ספר, פעילויות ספורט ואחריות בעבודה מקשות על מציאת זמן משפחתי במשך השבוע. הקליטו סדרות או שמרו זמן טלוויזיה לסופי השבוע ויהיה לכם יותר זמן משפחתי ביחד לבזבז על ארוחות, משחקים, פעילות פיזית וקריאה במשך השבוע.

* שמשו דוגמה אישית בכך שתגבילו את עצמכם בצפייה בטלוויזיה.

* בדקו את רשימות תכניות הטלוויזיה לפני ומצאו תכניות שכל המשפחה יכולה לצפות בהן ביחד. תבחרו תכניות שמתעסקות בלימוד ועניין בתחביבים וחינוך (קריאה, מדע וכו').

*בדקו תכניות לפני שילדכם צופה בהן.

* תבנו לוח זמנים משפחתי לצפייה בטלוויזיה שכולכם מסכימים עליו מדי שבוע. שימו את הלוח במקום נראה לעין כדי שכולם ידעו אילו תכניות מותר לראות ומתי. ודאגו לכבות את הטלוויזיה כשלוח הזמנים נגמר, במקום ל"זפזפ" בשלט עד שמשהו תופס את העין שלכם או של ילדכם.

*צפו בטלוויזיה עם ילדכם. אם אתם לא יכולים לשבת במשך כל התכנית, לפחות תראו את תחילתה כדי לקבל מושג עליה ותבדקו מדי פעם.

*דברו עם ילדכם על מה הם רואים בטלוויזיה ושתפו אותם באמונתכם והערכים שלכם בנוגע לכך. אם על המסך מופיע משהו שלא נראה לכם, כבו את הטלוויזיה, ואז נצלו את ההזדמנות לשאול את ילדכם שאלות מעוררות כגון: "אתה באמת חושב שזה בסדר שהאנשים האלו התחילו מכות? מה עוד הם יכלו לעשות? מה אתה היית עושה?" וכד'. אם דמויות מסוימות מקבלות יחס לא הוגן או מופלות לרעה דברו על כך שחשוב להתייחס לכולם באופן שווה למרות ההבדלים ביניהם. אתם יכולים להשתמש בטלוויזיה כדי להסביר מצבים מבלבלים ולהפגין את רגשותיכם בנושאים שונים (סקס, אהבה, סמים, אלכוהול, עישון, עבודה, התנהגות, חיי משפחה). למדו את ילדכם לשאול וללמוד ממה שהם רואים בטלוויזיה.

*דברו עם הורים אחרים, רופא הילדים שלכם, והמורים בבית הספר על מדיניות הצפייה בטלוויזיה שלהם ותכניות ילדים שהם ממליצים עליהם.

*הציעו אפשרויות מהנות אחרות חוץ מטלוויזיה. אם ילדכם רוצים לראות טלוויזיה ואתם רוצים שהם יכבו אותה, הציעו שאתם ביחד תשחקו במשחק בבית או בחוץ, תקראו, תעסקו בתחביבים, או תרקדו לצלילי מוסיקה.

האפשרויות לכייף מלבד הטלוויזיה הן אינסופיות - אז כבו אותה ותיהנו מזמן האיכות שיש לכם עם ילדכם.